עידית סרגוסטי א. קידום מדיניות ארגון בזכות

כפי שהבטחתי לכם בראשיתה של התוכנית נמצאת אתנו באולפן ד"ר עידית סרגוסטי שהיא אחראית קידום מדיניות ארגון בזכות. המרכז לזכויות אדם לאנשים עם מוגבלויות. כל מה שאמרתי פחות או יותר מדויק, נכון?

מדויק לגמרי.

ספרי לי קצת על ארגון בזכות, ומה הוא מבקש לקדם.

אז אנחנו ארגון שקם לפני 30-31 שנה, בדיוק חגגנו יום הולדת 30.

 מזל טוב.

והארגון קם במטרה לקדם זכויות אדם של אנשים עם מוגבלות במדינת ישראל. המטרה שלנו היא להביא לשינוי מדיניות בכל מה שנוגע לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בישראל. אנשים עם כל סוגי המוגבלויות, ואנחנו משתדלים לגעת בתחומי החיים השונים. מתוך תפיסה בסיסית שאומרת שאנשים עם מוגבלות יש להם זכות מלאה להיות חלק מהחברה לקחת חלק פעיל, להשתתף בחברה. ולקבל את כל השירותים שנדרשים, על מנת שהם יוכלו לממש את הזכות הבסיסית הזו. עם זכויות האדם הבסיסיות הזכות לאוטונומיה אישית, לחירות.

אז על החגורה שלכם יש כבר כמה הצלחות. ב- 1998 נחקק חוק שוויון הזדמנויות.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בעצם שנחקק והוא מניח את היסודות הבסיסיים לכל מה שנוגע לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות בישראל. הוא חוק שהוא פרי יוזמה של ארגון בזכות. ב- 1998 כמו שאמרת. הפך אחר כך להצעת חוק ממשלתית אבל הוא בעצם יוזמה שלנו. בשנת 2005 נחקק פרק משמעותי נוסף בחוק הזה.

 נושא של הנגישות?

הנושא של הנגישות. פרק שמסדיר את זכותם של אנשי מוגבלות לחיות בסביבה שהיא נגישה עבורם, ובעצם את החובה של המדינה לזרועותיה השונות להנגיש גם את המרחב הציבורי וגם את כל השירותים שניתנים לציבור, לאנשים מכל סוגי המוגבלויות. אנחנו מדברים לא רק על הנגשה פיזית.

 כן.

שזה בעצם הנגישות במובן שאנשים מיד חושבים עליו, על רמפה ועל מערכות שמע לאנשים –

 כבדי שמיעה.

כבדי שמיעה. אלא גם הנגשה הרבה יותר מהותית לאדם עם מוגבלות שכלית שהוא יבין את מה שקורה סביבו. יוכל להיעזר בשירותים באופן שיהיה נגיש.

כן. פעם אנחנו כעורכי דין כשרצינו לקדם דברים היינו מגישים תובענות ייצוגיות בשם ציבור של, שלא מקבל את. ולפני מספר שנים כדי קצת להקטין את התובענות הייצוגיות החליטו שתהיה אגרה ואגרה גבוה. אבל דווקא בנושא הזה של נגישות החליטו שיהיה פטור מאגרה באמת כדי להמשיך לקדם את האג'נדה הזו שאתם מובילים, כדי שגם בתי המשפט יהיו פתוחים ולא יהיו מחסומים כבדים מדי לאותם אנשים עם מוגבלויות. אז אתם אני מניח משתמשים גם לא מעט במשפטנים כדי לקדם את האג'נדות האלה.

אנחנו, למעשה האופן שבו אנחנו מקדמים מדיניות נעשה בכמה דרכים. אנחנו גם עושים עבודת סינגור או לובי מול מקבלי ההחלטות. זה יכול להיות חברי כנסת, זה יכול להיות ממשלה דרג מקצועי ודרג פוליטי. ואנחנו גם נעזרים בכלי משפטי. אז הזכרתי חקיקה שבעצם החוקים המשמעותיים ביותר שנחקקו עד היום בישראל רשומים על שמנו. והגשת עתירות לערכאות השונות החל מערכאות נמוכות במצבים ספציפיים של אנשים שזכויותיהם נפגעו, וכלה בעתירות עקרוניות שאנחנו מגישים לביהמ"ש העליון. במצבים שאנחנו מזהים איזה שהיא סוגיה עקרונית שדורשת הכרעה של ביהמ"ש העליון.

אנחנו נתקלים. אני כאחד שצורך חדשות לצורך העניין. פעם בכמה חודשים יש איזה צילום מזעזע שרואים מוסד שיש בו אנשים עם מוגבלויות, מוגבלויות שכליות, תפקודיות  ופתאום רואים שהמטפלים שלהם מתעללים בהם, אנחנו כשזה מגיע למשהו קיצוני אז מציגים את הדבר הזה. האם גם בנושא הזה אתם מנסים לעשות איזה צעד כדי קצת לשפר את המצב, לשמור על אנשים שאף אחד לא שומר עליהם או מעט שומרים עליהם?

אז זה למעשה אחת הסיבות המשמעותיות שבגללן ארגון בזכות קם מלכתחילה, וזה נושא שאנחנו עוסקים בו, נאלצים לצערי לעסוק בו לאורך כל 30 שנות קיומנו. אנחנו רואים תופעות. התופעות שאנחנו עדים להם בתקשורת קצה של תופעה שהיא הרבה יותר רחבה. יש היום אלפי אנשים בישראל שעדיין חיים במוסדות, מוסדות סגורים, מוסדות מבודדים. בחלקם חיים 100 איש ביחד בתוך אותה מסגרת. ואנחנו לכל אורך השנים צועקים שנעשות שם הפרת זכויות אדם שיטתית וממושכת לכל אורך הדרך, כשהמצבים של ההתעללות וההזנחה שהם אלה שיוצאים בסוף לתקשורת זה רק הקצה של הדבר. למעשה זה אנשים שחיים תחת משטור, אנשים שנשללות מהן זכויות האדם הבסיסיות ביותר על בסיס יום יומי. זה אנשים שלא יכולים להחליט כמעט, לקבל כמעט שום החלטה שנוגעת לחיים שלהם. לא מתי הם יקומו בבוקר, לא, עם מי הם יחיו, ולא מה הם יאכלו לארוחת בוקר, צהריים וערב.

מה הפתרון שאת מציעה? ז"א עדיף שרוב האנשים, שכל האנשים לא יהיו אנשים אכזריים ולא מתעללים, ושהסבלנות שלהם תהיה כזאת שמצדיקה, והם הלכו למקצועות שמצריכים חמלה ולפעמים הם חורגים מהיעד. אבל איזה פתרון את מציעה?

אז הטענה שלנו היא שהשיטה צריכה להשתנות, מהבסיס. שאנשים עם מוגבלות לא צריכים לחיות בתוך מסגרות שמפרות במהותן מפרות את זכויות האדם שלהם. שהם צריכים לחיות כמוני וכמוך לחיות בקהילה לקבל את כל התמיכה והסיוע שהם זקוקים להם, על מנת שהם יוכלו לחיות בקהילה. את הליווי, את הסיוע שכל אדם זקוק לו. וצריך לסגור למעשה את המסגרות האלה. קמה לפני חצי שנה ועדה ששר הרווחה הקודם, או קצת יותר מחצי שנה, שר הרווחה הקודם מינה וועדה בעקבות כמה מקרי התעללות שנחשפו בתקשורת. מוסד בני ציון שהייתה שם התעללות ממושכת. מקרי מוות במוסד בית דפנה. ושר הרווחה הקודם מינה ועדה שבראשה עמדה השופטת שולמית ד ותן. הוועדה הזו פרסמה לא מכבר את הדוח, דוח מאוד, מאוד קשה שמצביע באמת על כשלים חמורים בכל הנוגע למתן שירותי דיור לאנשים עם מוגבלות. כל המסגרות האלה שאנחנו זועקים שנים שצריך לסגור אותם. מוסדות, הוסטלים שבהם חיים אנשים עם מוגבלות. ולמעשה הוועדה ממליצה לסגור את כל המסגרות האלה תוך 5 שנים ולפתח במקביל שירותים –

חלופות.

שירותים שיאפשרו לאנשים האלה לחיות בקהילה, לממש את זכותם המאוד, מאוד בסיסית לחיות בקהילה, ליהנות מאוטונומיה אישית שהם יוכלו לקבל את ההחלטות שנוגעות לחיים שלהם.

אוקי.

ולמנוע את המצבים הקיצוניים האלה של ההתעללות והזנחה. כלומר, המסקנות של הוועדה זה אותן מסקנות שאנחנו מדברים עליהם ושזה גם האמנה –

שאתם תומכים בהם, השאלה איך וכמה יצליחו באמת לממש אותן. ואני רוצה לשאול אותך עוד שאלה שהיא שלושת רבעי אקטואלית. אנחנו כולנו, כל אחד מהצד שלו מכירים את הרפורמה המשפטית שמנסים, או הפיכה המשפטית כל אחד מגדיר את זה כפי השקפת עולמו. האם זה גם נוגע לאג'נדה שלכם, האם זה מקים בכם חששות השינוי המוצע?

יש לנו חשש מאוד, מאוד כבד שהשינויים שהממשלה הנוכחית מקדמת יביאו בסופו של דבר גם לפגיעה באנשים עם מוגבלות.

איך?

למרות שאנשים עם מוגבלות הם לכאורה בלב הקונצנזוס ואני מאמינה שאף אחד לא מעוניין לפגוע בהם. מכיוון שאנחנו רואים פעם אחר פעם מצבים שבהם אנשים עם מוגבלות נאלצים לפנות למערכת המשפט, כדי שזאת תעזור להם במצבים שבהם הזכויות שלהם נפגעות.

ואת חושבת ששופטים חדשים שימונו מכוח קואליציה נקרא לזה, או מינוי שיש בו גם איזה אלמנט פוליטי קצת יותר מובהק, זה מחשיש אותך למשהו?

החשש שלנו ש- ואם נדבר ספציפית על הוועדה למינוי שופטים על השינוי שהממשלה מנסה לקדם בהרכב הוועדה הזו, החשש הכבד שלנו שברגע שימונו שופטים על ידי גוף פוליטי. על ידי המערכת הפוליטית, על ידי הקואליציה יקרו כמה דברים. אחד, שופטים בערכאות נמוכות ידעו שהקידום שלהם תלוי בקואליציה, תלוי עכשיו בחברי הכנסת. והם יזהרו מלקבל, אנחנו חוששים שהם יזהרו מלקבל החלטות עקרוניות שלא ימצאו חן בעיני השלטון.

 אוקי.

ושופטים שימונו לבית המשפט העליון מלכתחילה הממשלה מן הסתם תבחר שופטים שיהיו נוחים לממשלה, והשופטים האלה לא יקבלו החלטות עקרוניות כמו החלטות שיש להם השלכה תקציבית משמעותית. הם לא יקבלו את ההחלטות האלה שהן החלטות קריטיות ויש לנו שורה של דוגמאות מההיסטוריה על החלטות שביהמ"ש העליון קיבל שאפשרו לקדם זכויות של אנשים עם מוגבלות.

את אומרת אני רוצה את השופטים שלי יותר עצמאיים ובלתי תלויים לחלוטין?

אני רוצה את השופטים עצמאיים, בלתי תלויים מערכת משפט חזקה.

 אוקי.

פרסמנו גילוי דעת בנושא הזה. שחתומים עליו 30 ארגונים, מעל 80 אנשי אקדמיה ופעילים חברתיים בתחום הזה. ואנחנו ממש, ממש חרדים מההשפעה שתהיה לזה על זכויות אנשים עם מוגבלות.

 כאן, אני אוביל את הראיון לידי סיום. אני מאחל לך גם בהצלחה בנושא הזה. ואולי מכיוון שאני יודע שאתם ארגון שלא חי על תקציבים ממשלתיים, אולי בגלל הדבר הזה כדי שגם אתם לא תיקלעו לניגוד עניינים בנושא הזה, וחיים רק מתרומות וחלק מהתנדבות. ויש לכם את הצרכים ואת ההוצאות שלכם. א ולי תתני לציבור מספר טלפון, לכמה דברים: אחד – אם יש מתנדבים משפטנים שרוצים לעזור. שניים – אם יש אנשים שרוצים להציף בעיות כי הם מוגבלים בצורה כזו או אחרת ורוצים להתריע על משהו. ושלוש – אם יש אנשים טובים שרוצים גם לתרום לצורך המטרה הנעלה הזו, אז המיקרופון פתוח.

אנחנו כמובן יותר מנשמח לכל עזרה. אני כן אציין שיש לנו גם מוקד פניות ציבור, ואנשים שזכויותיהם נפגעו מוזמנים לפנות אלינו. הטלפון שלנו, 02-6521308 מוזמנים להתקשר להשאיר פרטים ואנחנו נשמח לעזור, וכמובן נשמח לתרומות שיעזרו לנו להמשיך.

אז אני אחזור על מספר הטלפון 02-6521308 ארגון בזכות.

ולא להתבלבל עם זכותי, ועם עוד כל מיני ארגונים אחרים.

  אלה יותר ארגונים מסחריים כאלה ואחרים. אז ד"ר עידית סרגוסטי, אני מאוד, מאוד מודה לך. בטיפ השבועי שלנו עכשיו, אני אדבר על נגזרת מאוד קטנה מהדברים המאוד רחבים האלה שדיברנו עליהם, בנושא הזה של שינוי שנעשה בשנה שנתיים האחרונות, דווקא במשרד ביטחון. במשרד הביטחון שנועד לסייע לאנשים שטוענים שיש להם בעיות נפשיות כתוצאה מהשירות הצבאי.