תחומי עיסוק של המשרד
תאונות עבודה
נהג רכב כבד הוכר כנפגע עבודה בעקבות חשיפה לרעש מזיק
לאחר תביעה שהגיש משרדנו כנגד המל"ל להכרה כתאונת עבודה לנהג רכב כבד בחברת "דן" אשר טען כי עבד בחשיפה לרעש מזיק וכתוצאה מכך לקה בשמיעתו. קבע בית הדין האזורי לעבודה ב-בל (ת"א) 2198-07, כי בהתאם לחוו"ד המומחה הרפואי ותשובותיו לשאלות בית הדין, ליקוי השמיעה וכן הטנטון מהם סובל התובע, הינם בגדר פגיעה בעבודה, שבאה כתוצאה מחשיפתו לרעש מזיק ורעש בין 75-80 דציבל בעבודתו.
המומחה לא שלל את תלונותיו של התובע על הטנטון, ובאין ראיה-סותרת מטעם הנתבע, קבע בית הדין, שגם הטנטון מקורו ברעש שסבל התובע בעבודתו ועל כן הטנטון הוא בגדר פגיעה בעבודה.
התיק נוהל ע"י עורך הדין בועז דרנס.
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו | |
17 יוני 2010 | |
ב"ל 2198-07 XXXX נ' המוסד לביטוח לאומי |
בפני | כב' השופטת אהובה עציון – אב"ד
נ.צ. גב' ניצה בראל (ע) נ.צ. מר יצחק אלדר (מע) |
|
התובע: | XXXX
ע"י ב"כ עו"ד בועז דרנס |
|
נגד | ||
הנתבע: | המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד רועי הררי |
|
פסק דין |
- לפנינו תביעה להכיר בליקוי שמיעה וטנטון מהם סובל התובע – כפגיעה בעבודה.
התובע עבד כנהג רכב כבד בחברת "דן" משנת 1968 וטען כי נחשף בעבודתו לרעש מזיק וכתוצאה מכך לקה בשמיעתו.
- לאחר שהתובע הגיש לאימות העובדות הצריכות לעניין, הודיעו ב"כ הצדדים כי הסכימו על העובדות דלהלן וביקשו כי ימונה מומחה-יועץ רפואי לעניין נזקי מיקרוטראומה.
- העובדות שהוסכם עליהן כאמור לעיל:
"התובע יליד שנת 1944. עובד כנהג אוטובוס בחברת "דן" משנת 1968. במסגרת עבודתו נחשף התובע לרעש מזיק ב עוצמה של 86.7 דציבל כל אימת שהאוטובוס האיץ (כגון יציאה מהתחנה או תחילת נסיעה בצומת מרוזמר) ולרעש נמוך מרעש מזיק, בן 75 ל-80 דציבל בעת עמידה של האוטובוס או נסיעה רגילה" (ראה פרוטוקול הדיון מיום 09/04/08).
- בית הדין מינה את ד"ר משה גולדשר לשמש מומחה-יועץ רפואי ולהלן השאלות שנשאל ותשובותיו:
א. מהי מחלתו או פגימתו של התובע בתחום השמיעה?
ב. אם התובע סובל מירידה בשמיעה? אם כן, באילו רמות ירידה בשמיעה הוא סובל?
תשובת המומחה לשתי השאלות:
התובע סובל מליקוי שמיעה דו-צדדי, תחושתי-עצבי, בדרגת חומרה בינונית.
ג. האם התובע סובל מטנטון?
תשובת המומחה: התובע מתלונן על טנטון.
ד. האם התקיימו בתובע התנאים להכיר בנזק לשמיעתו ובטנטון כ"מחלת מקצוע" לפי רשימת מחלות מקצוע אשר בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי?
תשובת המומחה: לא נתקיימו בתובע התנאים להכיר בנזק לאוזניו כ"מחלת מקצוע".
ה. האם ישנו קשר סיבתי בין הירידה בשמיעה והטנטון אצל התובע לבין חשיפתו לרעש מזיק בעבודתו, באופן שיש לומר כי החשיפה לרעש גרמה אצלו נזקים זעירים לא מוחשיים חוזרים ונשנים ומצטברים (מיקרוטראומה)?
תשובת המומחה: חשיפתו של התובע לרעש בעבודה גרמו לו לפגיעות זעירות, חוזרות ודומות, בעלות אופי בלתי הפיך שהביאו לחלק מהמצב הקיים.
ו. רק אם התשובה לשאלה (ה) חיובית, מתבקש המומחה לומר: האם השפעת תנאי עבודתו של התובע על מצבו הרפואי לעניין השמיעה והטנטון, היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, כגון מצב בריאותו הקונסטיטוציונלי?
תשובת המומחה: אצל התובע ניכרת גם השפעה של תהליך תחלואי-טבעי. שני הגורמים: החשיפה לרעש והתהליך התחלואי השפיעו יחד משך השנים והביאו למצב הקיים. לדעתי, כ- 50% מהנזק מקורו בחשיפה לרעש בעבודה וכ- 50% מהנזק מקורו בתהליך התחלואי הטבעי.
- לאחר שעיינו בכל החומר שבתיק, לרבות חוו"ד המומחה הרפואי וסיכומי הטענות של הצדדים, אנו פוסקים כדלקמן:
א. בהתאם לחוו"ד המומחה הרפואי ותשובותיו לשאלות בית הדין, אנו קובעים כי ליקוי השמיעה וכן הטנטון מהם סובל התובע, הינם בגדר פגיעה בעבודה, שבאה כתוצאה מחשיפתו לרעש מזיק ורעש בין 75-80 דציבל בעבודתו.
ב. המומחה לא שלל את תלונותיו של התובע על הטנטון, ובאין ראיה-סותרת מטעם הנתבע, אנו קובעים, כאמור לעיל, שגם הטנטון מקורו ברעש שסבל התובע בעבודתו ועל כן הטנטון הוא בגדר פגיעה בעבודה.
ג. לאמור בסעיף 5 לסיכומי הנתבע: המומחה ענה על 6 שאלות ולא על 5: תשובה ראשונה היתה על שאלות א' ו- ב'.
ד. אין זה מתפקידו של המומחה הרפואי "לפרט את מנגנון הפגיעה הזעירה": מיקרוטראומה נקבעה כפסיקה בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה והוא אשר הניח את התשתית העובדתית והמשפטית הנדרשת להכרה בפגיעה מסוג זה.
תשתית זו הוכרה לפני שנים רבות ובית הדין הרצי חזר עליה כהלכה מחייבת אין ספור פעמים. על כן אנו דוחים טיעוני ב"כ הנתבע בסעיף 9 לסיכומיו.
ה. משקבע המומחה כי "50% מהנזק מקורו בחשיפה לרעש בעבודה" – משמע שלא מדובר בפגיעה פחותה בהרבה מהשפעת הגורם התחלואי (שהיווה 50% בגרימת הנזק) ועל כן מדובר בפגיעה בעבודה ואין מקום ל"הסתייגות" של ב"כ הנתבע בסעיף 10 לסיכומיו.
ו. סוף דבר: התביעה מתקבלת.
ליקוי השמיעה והטנטון מהם סובל התובע הינם בגדר פגיעה בעבודה.
- הנתבע ישלם לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 4,000 ₪ בצירוף מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.
ניתן היום, ה' תמוז תש"ע, 17 יוני 2010, בהעדר הצדדים.
ניצה בראל, עובדים | אהובה עציון, שופטת | יצחק אלדר, מעבידים |
למידע נוסף אודות שירותי המשרד הרלוונטיים לנושא הכתבה לחצו כאן: עו"ד לתאונות עבודה, עו"ד לנזקי גוף.
אנו במשרד מרקמן טומשין ושות' – עומדים לשירותכם תמיד.
כדי להתייעץ איתנו ללא עלות וללא התחייבות ניתן: להשאיר הודעה באתר או לחייג ל 8332* או לפנות במייל: mail@mt-law.co.il
השאירו את שאלתכם ונשמח לעזור
אנו נחזור אלייך בהקדם
עברתי תאונה לא פשוטה והייתי די אבוד.
לא ידעתי מה הזכויות שלי ומה מגיע לי, ואז המליצו לי על עורך הדין הזה – ואני כל כך מרוצה שבחרתי בו!
מהרגע הראשון הוא היה מקצועי, אמין וזמין לכל שאלה ובירור שהיו לי. הוא השקיע זמן להסביר לי כל שלב, נתן לי תחושה שאני בידיים הכי טובות, וגרם לי להאמין שאצליח לקבל את מה שמגיע לי. בסופו של דבר, בזכות הנחישות והמקצועיות שלו, קיבלתי פיצוי שאפילו לא חשבתי שאקבל. אני ממליץ בחום לכל מי שמוצא את עצמו במצב דומה לפנות אליו. באמת עורך דין מדהים עם לב ענק!
תחומי עיסוק של המשרד