החלטה משפטית משמעותית התקבלה לאחרונה בבית המשפט המחוזי בת"א במסגרת ועדת הערר לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, שהכירה במחלת סוכרת מסוג 1 של בן 12, אשר נחשף לאירוע טראומטי במהלך מבצע "צוק איתן", כפגיעה מפעולת איבה.

הילד, תושב אחד היישובים בעוטף עזה, היה לבדו בפינת החי של הקיבוץ כאשר נשמעו באותו יום קיץ שלוש אזעקת "צבע אדום". בזמן הזעקה בעוטף יש 15 שניות בלבד כדי להגיע למרחב מוגן וביום זה לאחר כל אזעקה נורו לאזור שלושה מטחים של עשרות טילים כל אחד. אמו מצאה אותו לאחר המטחים במצב של חרדה קשה ולחץ נפשי ניכר וכחצי שנה לאחר האירוע, אובחנה אצלו סוכרת מסוג 1.

משפחתו של הילד הגישה באמצעו עו"ד ליאור סולמי ממשרד עורכי הדין מרקמן טומשין ושות', תביעה למוסד לביטוח לאומי בבקשה להכיר במחלתו כפגיעה הקשורה לאירוע האיבה. הביטוח הלאומי דחה את התביעה בטענה שאין קשר סיבתי מוכח בין לחץ נפשי לבין התפרצות מחלת הסוכרת. עמדת המוסד הסתמכה על חוות דעת רפואיות בה נטען כי סטרס אינו גורם לסוכרת, אלא עשוי להחמיר מחלה קיימת בלבד.

המשפחה ערערה לוועדת הערר וטענה כי מדובר באירוע דחק חריג בעוצמתו וכי ישנם מקרים בהם אירועים טראומטיים נקשרו להתפרצות מחלות כרוניות, כולל סוכרת. במהלך הדיונים הוצגו חוות דעת רפואיות סותרות מטעם הצדדים, ובשל כך מינתה הוועדה מומחה רפואי מטעמה. המומחה ציין כי למרות שאין מנגנון מדעי ברור שמקשר בין סטרס להתפרצות סוכרת, קיימים מקרים נדירים בהם ניתן לשקול קשר כזה. עם זאת, הוא לא תמך באופן חד-משמעי במתן הכרה במקרה זה.

לאחר בחינת כלל הראיות, עדויות המשפחה והתיעוד מחדר המיון, הוועדה בחרה לסטות ממסקנתו הסופית של המומחה שמינתה וקבעה כי המקרה הספציפי עומד בקריטריונים להכרה. ההחלטה התבססה על נסיבות חריגות, הכוללות את עוצמת האירוע ואת מצבו הנפשי של הילד לאחריו. הוועדה הדגישה כי גם בהיעדר אסכולה רפואית חד-משמעית, ניתן להכיר בקשר סיבתי במקרים קונקרטיים בהם מתקיימות נסיבות ייחודיות ומובהקות.

פסק הדין מעניק למשפחה הכרה כנפגעי פעולות איבה, והביטוח הלאומי חויב לשלם הוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח. גורמים משפטיים ציינו כי ההחלטה עשויה לשמש תקדים חשוב עבור תביעות עתידיות, במיוחד במקרים בהם ישנו קושי להוכיח קשר סיבתי מדעי מובהק.

פסיקה זו מהווה צעד משמעותי עבור נפגעי אירועים טראומטיים, ומדגישה את החשיבות של בחינת נסיבות המקרה ורגישות למורכבות האנושית והמשפטית הכרוכה במצבים דומים. היא מדגישה את הצורך לשקול כל מקרה לגופו, תוך התבססות על ראיות ועדויות הממחישות את ההשפעה הייחודית של האירוע על הנפגע.

הילד שהוא עכשיו כבר בן 22, קיבל בעקבות פסק הדין פיצוי של כ-400 אלף שקלים ויקבל כל ימי חייו קצבת נכות חודשית של 5,000 שקלים. במצטבר מדובר בפיצוי כולל של כ-4 מיליון שקלים.