ריאיון עם פרופסור דניאל קפלן- אף אוזן גרון

מהם תפקידיו של רופא אף אוזן גרון?

רופא אף אוזן גרון הוא מומחה אף, אוזן, גרון וניתוחי ראש וצוואר. כל רופא שעובר את ההכשרה הזאת

הוא למעשה מנתח. יש אחד שאולי עושה יותר, אחד עושה פחות. בסה"כ יש את הניתוחים

היותר שכיחים שרופא אא"ג עובר הכשרה כמו מצבי חרום באף אוזן גרון. מעבר לכך, יש תת התמחויות.

מקצוע אף אוזן גרון הוא מקצוע גדול מאוד ויש כאלה שעוסקים רק בנושא של ילדים. יש כאלה שעוסקים

כמוני, בניתוחי אוזניים, בעיות שמיעה, סחרחורת. יש כאלה שעוסקים בסרטן ראש צוואר ומכאן נגזר

התוספת של ראש צוואר. ויש כאלה שעוסקים במחלות של אף וסינוסים וכו'.

האם יש קשר בין ירידה בשמיעה וצפצופים באוזניים (טנטון) לבין סחרחורת?

קודם כל סחרחורת זו מילה מאוד רחבה. סחרחורת זה מה שקוראים בלועזית dizziness בתוך המשפחה

הזו יש את הסחרחורת הסיבובית או הורטיגו. ורטיגו או סחרחורת סיבובית כמו שאמרתי המקור שלה

בד"כ בחלק הפנימי של האוזן, האוזן הפנימית שהיא מחוברת לחלק של השמיעה. אז בהחלט יש מחלות

מסוימות אבל אני לאו דווקא אגיד הרוב. יש בהחלט מצבים שבנאדם יש לו גם סחרחורת סיבובית וגם

ירידת שמיעה. אבל כאמור, יש הרבה חולים שסובלים מסחרחורת כללית שזה קורה בגלל חולשה אולי

ירידת אנמיה, חוסר דם.

האם חבלה יכולה לגרום לסחרחורת?

כן. גם מחלה, צריך לחפור קצת יותר כדי להבין.

הרבה פעמים כאשר בנאדם עבר חבלת ראש או שהוא מתלונן על סחרחורת אנחנו מפנים לבדיקה

שנקראת ENG לפעמים VNG. הבדיקות האלה לא מעט פעמים יוצאות תקינות ועדיין הבנאדם, לפחות

בעיני נראה אמין. יכול להיות שהוא סובל מסחרחורות, הבדיקה תקינה ועדיין יש לו פגיעה ווסטיבולרית?

שאלה באמת טובה. כי קודם כל אני רק אקדים ואגיד שבדיקת ה- VNG בודקת חלק מאוד מסוים באיבר

האיזון, באוזן הפנימית. יש לנו כיום בדיקות נוספות והם בעצם עוברים כרגע שדרוג טכנולוגיה במשרד

הבריאות. אלו בדיקות שבודקות חלקים נוספים מאיברי האיזון. אז בהחלט יכול להיות שה- VNG

יהיה תקין, ויש בדיקות אחרות שיגלו מה שלא תקין. אבל כאמור הבדיקות האלה בודקות את האוזן

הפנימית. הרבה פעמים סחרחורת בחבלת ראש נובעת מעצם זה שרקמת המוח כאילו כמו קיבלה איזה זץ

בתוך קופסת המוח ולפעמים מאוד קשה ספציפית לאתר את המקום. זה איזה שהיא סחרחורת כללית

ואנשים האלה באמת סובלים. אני רואה אותם בוועדות, אני רואה אותם ביום יום.

הם באמת סובלים והם הרבה פעמים צריכים טיפול פיזיותרפיה והרבה תמיכה אבל לאו דווקא הבעיה

שלהם באמת באיבר האיזון שנבדק בתדירות גבוהה.

בועדות רפואיות אתה נתקל בהרבה אנשים שמתלוננים על בעיות שמיעה, על בעיות של טנטון של

צפצופים באוזניים. לא מעט פעמים אני מקבל תלונות מלקוחות בנוגע לירידה בשמיעה בשל הגיל

המופלג.

איך אנחנו יודעים האם ירידת השמיעה של בנאדם זה בגלל שהוא עובד בחשיפה לרעש לאורך שנים, או

דווקא בגלל הגיל שלו שהיום הוא כבר לא בן 35 אלא הוא בן 65 או 75?

אז בהחלט יש חפיפה גדולה בין שתי הבעיות. יש עקומות שמיעה שהן יותר אופייניות לירידה בשמיעה

מרעש וכאלה שאופייניות בגלל הגיל. בגדול, כלל האצבע הוא שלירידת השמיעה עם הגיל יש הרבה עניין

גנטי ואתה יכול אולי לנבא קצת לפי היסטוריית ההורים.

ירידה מהירה שהיא בהחלט תלוית חשיפה לרעש, אתה צריך סיפור מאוד, מאוד ברור ובאמת תיעוד. בגדול

אני יכול להגיד שהחשיפה לרעש היא לרוב משפיעה יותר חזק מההזדקנות של האוזן, ואנחנו בד"כ נוטים

להתייחס גם לנושא של הגיל, אבל זה באמת פחות לעומת חשיפה לרעש. אבל אתה צודק, יש חפיפה

ולפעמים קשה לדעת.

בעל המקצוע כשיראה את העקומה של הבדיקה, על פי רוב, וישמע את סיפור הרקע שלי

לאורך שנים, כנראה ידע בכל זאת לדעת שהבעיה נובעת נניח מחשיפה לרעש, מחשיפה תעסוקתית.

יתרה מזאת אני אגיד שברוב המקרים החולה נהנה מהספק. ז"א אנחנו נוטים לייחס את רוב הבעיה

לחשיפה ופחות לעניין של הגיל. למרות שהגיל גם יכול היה להוריד בעוד 5 דציבל, עוד 10 דציבל לכאורה יש

מצב קודם שאפשר להתחשב בו, אבל יש לנו איזושהי הבנה בעניין שקשה לנו להפריד ובד"כ אנחנו נלך

לכיוון של התובע.

ההורים שלי בשנות ה- 80 לחייהם. יש להם ויכוח קשה, אמא שלי טוענת שאבא שלי שומע פחות טוב,

ואבא שלי טוען שהיא התחילה לדבר חלש יותר. למה אנשים שסובלים מבעיות ראיה מרכיבים

משקפיים, ואילו אנשים שהשמיעה שלהם נפגעת ממעיטים יחסית להשתמש במכשירי שמיעה?

אני חושב שקודם כל יכול להיות שבאמת יש גם דיבור חלש יותר מעבר לירידה בשמיעה. אבל מה שקורה

הרבה פעמים השמיעה היא מאוד מורכבת. היא גם דורשת המון אנרגיה. זאת אומרת, כשעושים שתל

ומחזירים את השמיעה בצורה מלאכותית, הסוללות שצריך למכשירי שמיעה הן צריכת אנרגיה היא

אדירה. אולי זה גם אומר משהו קצת על המורכבות של האוזן הקטנה הזאת כמה שהיא עובדת. הרבה

פעמים בנאדם שומע צלילים אך הוא לא שומע טוב צלילים גבוהים והפוך גם. זה נורא תלוי, מכיוון

שהשמיעה מאופיינת על ידי המון תדירויות לכן לא מדובר רק ווליום. לדוגמא, שמיעה על רקע רעש

הוא דבר שנשחק עם השנים.

האם זו תקלה שמכשיר שמיעה לא יכול לתקן?

הוא מתקן, אבל הרבה פחות וגם היכולת למקם מאיפה הצליל בא, שזה לפעמים מציל חיים. אם אתה עובר

כביש ואתה שומע רעש, ואתה לא יודע מאיזה צד זה בא, זה מצב מסכן חיים. אז גם לא להמעיט ערך בזה.

אבל השורה התחתונה, השמיעה היא מורכבת, המכשיר שמיעה לא נותן שמיעה לגמרי טבעית ואף על פי

שזה דבר מאוד חשוב. על מנת לעזור למטופל לטפל בו בשיקום שמיעה, יש עניין של התרגלות. אני חושב

שבמידה מסוימת מי שיורד לו השמיעה בגיל יותר צעיר, יש יתרון מסוים כי יש לו יכולת בגיל 60 להסתגל

למכשיר שמיעה יותר מאשר בנאדם בגיל 85. ההסתגלות היא באורח החיים, התקנת המכשיר מידי יום,

תפעולו, הורדה, החלפת סוללות, ביקורות וכו'.

למפונקים שחשוב להם להיראות צעירים יפים ובריאים, היום המכשירים כבר מתקדמים יותר ואינם

נראים?

בהחלט. הרבה שנים יש מכשיר שהוא ממש בתוך האוזן או בתוך התעלה שלא רואים בכלל. זה מוגבל

לירידות שמיעה או בד"כ הקלות יותר. אבל גם מכשירי שמיעה רגילים היום כמעט ורואים אותם. אני

לפעמים לא מבחין כשאני מדבר עם חולה עם בנאדם צעיר, עם מכשיר שמיעה, בגלל שיש לו משקפיים יפות

מעל זה. גם החלק שיוצא מהאוזן הוא מאוד עדין ושקוף כמעט לא רואים אותו. מעבר לזה אנחנו יותר

ויותר מאיתנו משתמשים בBluetooth, באוזניות בתוך האוזן כדרך טבע.

בעיית הטנטון היא האחות של ירידת השמיעה. קודם כל, מבוגרים נותנים לעצמם תירוצים ולא הולכים

לרופא אף אוזן גרון, למרות שהוא יכול לשפר או לאבחן. אבל אני מניח שבכל מקרה, חשוב שללכת מכיוון

שהבעיה יכולה להיות יותר חריפה. אני מדבר על מקרים שהירידה בשמיעה היא לא דו צדדית, היא לא

סימטרית או שהטנטון הוא לא סימטרי. אז תסביר לנו למה חשוב ללכת לרופא אף אוזן גרון.

אז בהמשך למה שאמרת, תלוי באיזה אוזן הם שומעים אותנו. נכון אמרת שירידת השמיעה בד"כ בצורה די

סימטרית. צד ימין יהיה דומה לצד שמאל. עכשיו, אנחנו לא תמיד מודעים לזה כי אם אנחנו רובנו ימניים

יכול להיות שתהיה לנו ירידת שמיעה בצד שמאל, ועד שלא העברנו את השפופרת לצד שמאל לא נשים לב

לזה. אבל דגל אדום, משהו שצריך תשומת לב מיוחדת זה כשירידת השמיעה ו/או הטנטון הוא חד צידי.

דבר נוסף לגבי הטנטון, הוא מלווה רעש, איזה שהיא תופעה, איזה שהוא רפלקס לא תקין של הגוף בד"כ

הוא די טבעי עם ירידת שמיעה. כאשר הטנטון הוא לא נשמע רק כמו איזה צפצוף אלא נשמע אולי כמו

פעימות מה שמזכיר לנו כלי דם, עורקים לדוגמא. אז בגלל שהאוזן שומעת, איברי השמיעה הם בעצם בתוך

הגולגולת שלנו בצד, איפה שאנחנו שומעים, אז תאר לעצמך שיש כלי דם עם זרימת יתר.

העורק מתחבר לווריד ואין נימים קטנים ויש זרימה מאוד חזקה שם. הזרימה הזאת יכולה להיות מועברת

דרך עצמות השמע והבנאדם ישמע את הטנטון מאוד חזק בתוך האוזן הזו. זה גם סימן אזהרה שאולי יש

איזה שהוא פגם בכלי דם, וזה דורש אבחון.

אוקי, ואז היית שולח את אותו אדם חוץ מלבדיקות שמיעה רגילות אולי לבדיקת ברע או לבדיקת MRI

ז"א אלה הבדיקות שקצת מאבחנות יותר טוב את הנזקים המסוכנים שעלולים להיות?

בצורה כללית כן. ה- MRI וה- CTA, CT שמחובר לעורקים יוכלו לאבחן מומים מבניים שאנחנו לא

יכולים בבדיקה רגילה.

רבים אומרים לי, אני סובל מצפצופים באוזניים. הם סובלים באמת מהדבר הזה אך בגלל שלא ניתן לטפל

בטנטון אינם ניגשים לרופא, האם זה נכון?

הנושא של טנטון כפי שהוא התבטא בד"כ בצפצופים באוזניים הוא בהחלט מאוד מתסכל ונחמת טיפשים

כמו שאומרים, אולי זה קשה לא רק לחולה אלא גם לרופא מכיוון שבאמת האפשרויות שלנו הן לא

דרמטיות. לפעמים חולה מבקש לחתוך לי את העצב של השמיעה, כדי לא לסבול אך כמובן שהמשפט לא

נכון מכיוון שגם חרשים יכולים לסבול מטנטון.

לסבול מטנטון, כמו הסיפור של טיניטוס שהוא המקור לביטוי טנטון.

בהחלט. מה ניתן לעשות לטנטון? אז קודם כל, צריך לבצע בדיקה ויותר חשוב תשאול, יש הרבה פרטים

חשובים פה. הבדיקה הגופנית שחלק גדול ממנה זה באמת הבדיקה של האוזן. אנחנו בודקים עוד כמה

דברים. יש שרירים שיכולים להתכווץ בצורה לא תקינה גם באוזן, גם בחיך וכו'. לפעמים מזרימת הדם

אפשר לשמוע בצוואר וכו'.

מעבר לכל זאת, הנושא של הטיפול שאנחנו רואים שאין פה משהו מסוכן, ומדובר פה בטנטון דו צידי,

צפצופים ואכן מלווה בירידה בשמיעה. אז הכלל הראשון הוא קודם כל מכשיר שמיעה. אם אנחנו יכולים

לשפר את השמיעה, אנחנו בד"כ גם נשפר את הטנטון. יש עוד כמה המלצות שאני עכשיו אקפוץ דווקא

לסוף, מה לא. מסתבר שתרופות שלא נותנים אותם הרבה שנים, לא יעילות לטנטון חוץ משני מצבים.

אחד – יש חולה שהוא בחרדה גדולה, בין אם זה בגלל זה או ברקע וזה כמובן מחמיר את הטנטון. יש מקום

לטפל בחרדה דרך רופא המשפחה או פסיכיאטר, לתת לו טיפול תרופתי או מעבר לכך.

הדבר השני, בנאדם שלא מצליח לישון הוא נכנס למעגל כזה שאז הוא גם מאוד עייף הוא לא נרדם בגלל

הטנטון. העייפות והטנטון הם שילוב שמביא את הסף שלנו לקצה. מכאן שמשהו כמו, פשוט לדאוג

שהבנאדם ישן כמו שצריך בלילה, לפעמים בוא נגיד זה פותר 80% ובעניין ה- 20% טנטון הוא יסתדר

כבר.

הבנתי. כלומר, אנחנו לא יכולים לתת תרופה שתפתור את הטנטון אבל ניתן לטפל בתופעות הלוואי של

המחלה.

כמו שאנחנו עושים הרבה דברים לצערי ברפואה. אנחנו לא תמיד יכולים לטפל בשורש של מחלה. לפעמים

אנחנו צריכים להשלים שהיא קיימת לדעת שהיא לא מסוכנת או לדעת איך לעקוב שהיא לא תחמיר. הכי

חשוב לטפל בדברים שמפריעים לחולה ולאיכות חיים.

למדנו הרבה פרופ' דניאל קפלן, מנהל מחלקת אף אוזן גרון וניתוחי ראש וצוואר בבית חולים סורוקה ויו"ר איגוד רופאי אף אוזן גרון ומנתחי ראש וצוואר בישראל. אני מודה לך.

טיפ שבועי בנושא קביעת אחוזי נכות בסוגיה של בעיות שמיעה וצפצופים באוזניים.

אנשים שעובדים ברעש לא אחת לוקים בירידה בשמיעה ובצפצופים באוזניים, מכיוון שהפגיעה בשמיעה

היא עקב העבודה ניתן לפנות לביטוח לאומי, לבקש הכרה. אם יש הכרה הם יכולים לעמוד בפני ועדה

רפואית. ועדה רפואית קובעת זכאותם לנכות, את דרגת נכותם ובהתאם לדרגת הנכות והאם הם יקבלו

תגמול כספי. למשל, על צפצופים קבועים באוזניים ניתן לקבל 10 אחוזי נכות, על ירידת שמיעה זה יכול

לנוע בין אפס אחוזים לבין חרשות גמורה. חרשות יכולה גם להגיע ל- 60 אחוזים ובד"כ לא מגיעה כתוצאה

מחשיפה לרעש, אבל זה ועוד זה יכול להיות משהו שינוע בין 10 ל- 19 אחוזים שמעניקים מענק חד פעמי או

20 אחוזים ומעלה שמעניקים קצבה חודשית לכל החיים.

כתוצאה מכך שאין מכשיר שיודע באמת לבדוק עד תום האם הבנאדם סובל מטנטון קבוע או שאולי הוא

מפריז או שמא הוא ממציא כדי לקבל רווח משני.

ביטוח לאומי נתקל בבעיה קשה. בעיה קשה שהתופעה של צפצופים באוזניים להשקפתו הייתה יותר גדולה

מהתופעה האמיתית וחשש מאנשים שיקבלו תגמולים גם כאשר לא מגיע להם. הדרך להתמודד עם זה

בהעדר בדיקה אמיתית שתבדוק את הדברים הייתה על ידי כך ששינו לפני כ- 15 שנים את חוק הביטוח

הלאומי והוסיפו בו כל מיני מבחנים שהם לאו דווקא מבחנים נכונים רפואית. למשל, היום בנאדם שסובל

מירידה בשמיעה והבעיה הזו החלה, או הבדיקות שלו מראות על ירידה כבר מלפני יותר משנה. אם יגיש

תביעה, התביעה תדחה. זה אולי הבעיה היחידה שיש בה התיישנות, על בעיות הלב, הרגליים, האורתופדיה

והנוירולוגיה הוא יכול להגיש תביעה גם אחרי 10 ו- 20 שנה. בירידה בשמיעה אם יש בדיקה שמלמדת על

נכות וחלפה למעלה משנה מיום הבדיקה ועד שהגשת את התביעה, דוחים אותך  טכנית. הדבר השני

שמבקשים לגבי הצפצופים באוזניים רוצים לראות שיש תלונות חוזרות ונשנות. רוצים לראות שהתחלת

והגשת את התלונה עוד כאשר עבדת בחשיפה לרעש. הדרישה היא גם שתהיה לך ירידה של לפחות 20

דציבל בכל אחת משתי האוזניים למרות שיש אנשים שסובלים מטנטון כתוצאה מחשיפה לרעש, אינם סובלים מירידה בשמיעה כפי שנדרש. כלומר, החוק הזה נועד לצמצם את הפונים. בדרך הזו יש גם מקופחים שכן מגיע להם והם אנשים ישרים, אבל הם לא עמדו בקריטריונים שנקבעו בחוק.

לכן מה חשוב לדעת? להיות אמינים וישרים. אבל בנאדם שבאמת סובל מירידה בשמיעה. סובל מצפצופים באוזניים חשוב כמה דברים: הראשון, אתה סובל מצפצופים באוזניים חשוב מאוד לתעד אותם, אם יש לך בדיקה שכבר מראה על ירידת שמיעה זה הזמן להגיש תביעה להכרה בביטוח לאומי ולא להמתין שנה. ללכת פעם אחת לרופא המשפחה ולהתלונן, לבוא לרופא אף אוזן גרון. לנסות טיפול כזה או אחר למרות שלמדנו שאין טיפול שפותר את הטנטון עצמו. אבל מה לעשות, זה מה שדורש החוק על מנת להיות בצד המרוויח או בצד שמקבל את הפיצוי.
ולכן, אנשים שעבדו ברעש או עובדים ברעש וסובלים מירידת שמיעה, סובלים מצפצופים באוזניים, הטיפ הזה הוא בשבילכם. כדאי לפנות לבעל מקצוע, להציג בפניו את הבדיקה שיש ולקבל ממנו ייעוץ והכוונה מה צריך לעשות אם אתה באמת סובל מהדברים האלה, כדי שמסיבות טכניות לא תקופח. אז עד כאן לגבי החוק, חוק הביטוח לאומי סעיף 84 מול הזכויות של נפגעי שמיעה וטנטון מול ביטוח לאומי. אציין גם שאם הפגיעה הזו הייתה כתוצאה משירות בצבא, שמה אין את הקריטריונים האלה, ואם יש לך ירידה בשמיעה אתה יכול להגיש גם באיחור את התביעה. אם אתה סובל מטנטון אתה לא צריך להוכיח שאתה סובל גם מירידה בשמיעה. בצבא לא עשו את החוק הזה בביטוח לאומי כן עשו את החוק הזה. בכל מקרה שווה שתתייעצו כדי שלא תימצאו בצד המקופח של המטבע.