ראיון עם ד"ר שי פיין

ספר לי קצת רופא מרדים, רוב הפעמים שאני הלכתי לרופא, לא הלכתי לרופא מרדים. איפה אתם אנשי הצללים?
אנחנו מאחורי הקלעים ויפה שהגדרת אותנו אנשי הצללים. אנו אלה שעובדים על מנת לוודא שבריאות המטופלים, שעוברים ניתוחים או פעולות פולשניות, נשמרת. הרופאים המנתחים, מוודאים שהרקמה שלא צריכה להיות שם מתוקנת, יוצאת או מיושרת כפי שצריך. אבל כל מה שקורה מסביב לבריאות המטופל ולשמירתו היא על ידינו, לכן יש פה מידה רבה של צניעות וענווה במי שבוחר את המקצוע.

אני חלמתי להיות עורך דין, ראיתי את עצמי עומד וטוען באולם מול שופט כשיש קהל סביבי. לרוב, כך אנחנו גם רואים את מרבית הרופאים שהלכו ללמוד רפואה. החלום הוא הצלת חיים, להיות קרובים לתהילה. אתה עוסק בהצלת חיים אבל בלי התהילה.
נכון, לכן לפעמים יש בעיה בלגייס את הסטודנטים לרפואה, הסטז'רים, להצטרף אלינו. כולנו, כמו שהטבת לתאר, בוחרים את המקצוע בשביל ההכרה והוקרת התודה. עבור רופאים מרדימים ההכרה צריכה להגיע מבפנים. מאחר ואין לנו המון עוגות תודה ומכתבי תודה, המטופלים שמגיעים לעבור ניתוח עוברים מהר מאוד למצב של חוסר הכרה וחוסר זיכרון, ההכרה שהיא יותר מראויה. אם היית שואל אותי במה צריך להתמקד כשאנחנו הולכים לעבור הליך רפואי, זה לא רק במי שיבצע אותה ברמה הטכנית אלא מי שישמור אותנו בחיים.

עבור מי שאינו מכיר את המקצוע, כלומר רוב האוכלוסייה, בעיניו הרופא המרדים סך הכל מרדים את המטופל ולאחר מכן כל התהליך עובר לידי הכירורג. כביכול בזמן הזה הרופא המרדים יכול ללכת ולהירדם. בכוונה אני אומר את זה בצורה פרובוקטיבית משום שזה הוא אינו המצב בשטח.
לחלוטין לא כך, רפואת ההרדמה מתחילה כמובן בהערכת המטופלים לפני הניתוח וההשפעות שלה נמשכות עד לתקופה מאוד מאוד מאוחרת אחריו, לפחות חודש. בהערכה ניתן לראות את השפעות ההרדמה לתקופה ארוכת טווח. לדוגמא, יש קשר בין הליך ההרדמה לסיכויי הצלחה להתגברות על סרטן, גם שנים לאחר הניתוח.
בסופו של דבר, אנשים מתארים ניתוח כמו שלחתי את האוטו למוסך. באים מרימים מכסה מנוע, מתקנים, סוגרים וזהו, אפשר להתחיל לעבוד. לא, הגוף האנושי או כל משהו ביולוגי בנוי בצורה מאוד שונה. עד לפני פחות מ- 200 שנה בכלל לא היה אפשרי לנהל ניתוחים בגלל התגובה של הגוף לפעולה המאוד פולשנית הזו. הרופאים המרדימים הם אלה שאחראים על זה שההחלמה של הפעולה הניתוחית תתקיים, בכלל, אנחנו שומרים על נשימה, על לחץ דם, על דופק, אלו דברים שכולנו מנהלים ביום יום.
כלומר גרמת לבנאדם להיות מחוסר הכרה, אבל עדיין הוא צריך לנשום.
נכון, זה לא רק לנשום, אלא כשאני נותן את תרופות ההרדמה שיאפשרו למנתח לעשות את מה שהוא עושה. הרי כולנו מסוגלים להתעורר מיתוש ליד האוזן, או ממישהו או שמשהו שקצת מפריע לנו בכאבים ברגל. יש פה איזה בעיה קשה עם העברית, כשאתה ואני חושבים על להירדם זה אומר שהלכנו לישון. הרדמה רפואית היא משהו שונה לחלוטין, היא אובדן הכרה, זה מה שאנחנו עושים כדי לאפשר למנתחים לעבוד. בהליך זה אנחנו משתקים את אותו מנגנון מופלא שנקרא המוח או גזע המוח שלנו, שמאפשר לנו לעשות את הפעולות האוטומטיות כמו לנשום, לשמור על דופק, לחץ דם, לוודא שהחמצן מגיע לכל הרקמות שלנו בגוף בחלוקה טובה. כל הפעולות החיוניות הללו משותקות לחלוטין על ידי תרופות ההרדמה, וכאן נכנסים הרופאים המרדימים שעושים את העבודה הזו במקומם.

לכל מטופל יש את המקרה שלו, כאשר רופא מרדים ניגש לתיק ואומר אני לא מוכן להרדים את המטופל הזה משום שמדובר בסיכון חיים. אי אפשר לנתח?
מדובר במצבי קיצון. הרופאים המרדימים הם אלה שיכולים להגיד איך לנתח. יש הבדל בין אם אני מנותח בסקטור הפרטי והיו חושבים לשחרר אותי הביתה ויש מצב שבו אתאים את התוכנית ההרדמתית והניתוחית ואחר כך יגיעו לתיווך של טיפול נמרץ. אנחנו תמיד אמורה בהערכה הטרום הרדמתית שהיא מאוד חשובה להביא בחשבון את המצב הרפואי הבסיס שאיתו המטופל מגיע. הניתוח אותו אמור לעבור, בין אם מדובר בניתוח גדול או קטן, התוכנית תתאים למצבו של המטופל. יש מצבים בהם נגיע לצורך בלקיים דיון עם המטופל והמטפל שלו בנוגע לתוכנית אחרת. אולי לא ננתח, אולי נעשה טיפול אחר, או שננתח אבל עם התאמה למצב. הרופאים המרדימים הם נקודת ציר מאוד משמעותית בתהליך הזה.
כן, פעם נאמר שמסוכן לנתח אנשים מאוד מבוגרים, היום אני מבין שעושים ניתוחים גם לבני 90 ומעלה.
האוכלוסייה הופכת יותר ויותר מבוגרים, אנחנו רואים שה- 70 הוא ה- 50 החדש. בעולם רפואת ההרדמה למדנו איך לעשות את העבודה שלנו בצורה הנכונה ביותר לאוכלוסייה שהולכת ומתבגרת. שיתופי הפעולה שלנו עם הרופאים הגריאטריים והמנתחים מתאימה את מה שאנחנו עושים למאפייני המטופלים.
כאנקדוטה, מי המנותח המבוגר ביותר שהשתתפת בניתוח שלו?
בת 101, ניתוח כתף. אישה מבוגרת שהיה לה צורך בניתוח בכתף והתאמת תוכנית הרדמתית הייתה משמעותית עבורה וכמובן שיצאה מהניתוח בצורה מבריקה.
יש לנו מוקדי ידע טובים מאוד במדינת ישראל. בית חולים איכילוב הוא אחד מהתחומים המובילים בתחום אבל גם בתי חולים אחרים וכחלק מעבודתנו עלינו לנהל מחקר מתמיד בנושא. אנחנו משתפים את הידע שאנו צוברים מאחד לאחר. ההבנה היא שגיל כמספר, הוא כמובן לא מגבלה לשום דבר וצריך להבין שהגיל הפיזיולוגי זה אחד הדברים המשמעותיים בקידום הרפואה הניתוחית.

בנושא אחר, כאשר אני צריך ניתוח לרוב מחפשים אחר המנתח המומחה במקצוע, הטוב ביותר, המומלץ ביותר. רוב האנשים לא מחפשים את המרדים, זו קונספציה מוטעית לטעמך?
דבר ראשון כמובן שצריך לחפש את המנתחים הטובים ביותר. זה בלתי תלוי אבל בזה שצריך לשאול את השאלות. רפואת ההרדמה מביאה את הרופאות והרופאים הענווים והראויים ביותר, אבל צריך להסתכל מאחורי הקלעים. צריך לשאול בין אם זה מנתח, בית חולים שאליו מגיעים ציבורי או פרטי, מי עושה עבורי את העבודה הזו שנקראת לשמור אותי בחיים תוך כדי הניתוח שלי. מי זה שעסוק בלוודא שהטיפול שלי בכאב אחרי הניתוח. מובן לכולנו שעלינו לבדוק מי מנתח אותי? אבל עדיין לצערי יש הרבה מאוד אנשים שלא מבינים שצריכים גם לוודא ולשאול מי שומר אותי בחיים, תוך כדי הדבר הזה ומכין אותי להחלמה בצורה הטובה ביותר.
בכל התהליך של הפעולות הפולשניות האלה, לפני במהלך ואחרי, תפקידו של הרופאים המרדימים הוא מהותי.

כולנו יודעים שסביב ניתוח יש תמיד לחץ עצום מטבע הדברים. יש דרכים להפחית היום את הלחץ לקראת הניתוח, האם הלחץ הטבעי הזה יכול להשפיע על תוצאות הניתוח?
חד משמעית כן. אנשים שמגיעים עם לחץ לניתוח, בין אם הם צעירים או מבוגרים, תוצאות הניתוח הן פחות טובות לטווח הארוך. זה יכול להתבטא בכאבים, החלמה ארוכה מהצפוי, בחילות, הקאות, כאבים וכמובן החלמת הפצע עצמו.
יש דרך להקטין את הלחץ?
יש הרבה דרכים. אנחנו תמיד נדע מי המנתח אבל בואו נבדוק מי מטפל בי, ככל שמטופל מודע לסביבתו הוא יכול להירגע וסף הלחץ יורד. הסברים, הבנה מה הוא הולך לעבור איתי. יש לנו היום שיטות מתקדמות בהבנה כולל מציאות מדומה. משקפי VR שאנחנו משתמשים בהם עבור ילדים ולמבוגרים כדי לדמות להם איפה הם הולכים לעבור את הניתוח. קיימים גם אמצעים תרופתיים שהם חלק משמעותי בהכנה של הנפש והגוף.

זה יכול להיות כוסית וואליום, זה יכול להיות כדור שלוקחים ערב לפני. שמירה על שגרה זה משהו שהוא מאוד חשוב. דרך אגב, הסבר מקדים גם עוזר לטיפול תרופתי נכון של מטופלים סביב ניתוח. יש מטופלים רבים שמגיעים עם טיפול תרופתי קבוע, שיחה עם הרופא המרדים והבנה מה צריך או לא צריך לקחת. אם יש לי תרופות מסוימות שאני מפסיק לקחת ופתאום לחץ הדם שלי קופץ אז הפסקתי לקחת אותם בצורה שגויה. שיחה עם הרופא המרדים שייתן לי הסבר נכון יכניס אותי הרבה יותר רגוע לניתוח. כמובן גם יש תרופות כמו הכוסית וואליום עוד תרופות אחרות שאפשר לקחת לפני. ידיעה, הבנה ותוכנית שמוסכמת על כולם תעזור למטופלים להיכנס לניתוח בצורה הרבה יותר שלווה והדבר הזה יוציא אותם בצד השני הרבה יותר בריאים.

תודה רבה לד"ר שי פיין, יושב ראש איגוד הרופאים המרדימים בישראל, יכולנו לשמוע עוד המון בנושא ובטח נגענו רק בחלק קטן.
אני מקווה שהטיפים כאן הגיעו לאלה שיגיעו לחדר הניתוח, לברר מי המרדים, לשוחח איתו כך נגיע פחות לחוצים או נדע באילו אמצעים להשתמש על מנת למתן את הלחץ. מקווה שכולנו נהיה בריאים יותר.