תחומי עיסוק של המשרד
- תאונות עבודה
- נכות כללית
- פטור ממס הכנסה
- אזרחי צוואות וירושות
- נזקי גוף
- נכי צה"ל וכוחות הביטחון
- נפגעי איבה
- רשלנות רפואית
- תאונות דרכים
- תביעות ביטוח וסיעוד
- נדל"ן והתחדשות עירונית
- תביעות ייצוגיות
- הרצאה למימוש זכויות
רשלנות רפואית
רשלנות רפואית במקרים של ניתוח קיסרי
ניתוח קיסרי הוא ניתוח שבו מבצעים חתכים בבטנה וברחמה של האישה, ודרכם מוציאים את העובר ואת שלייתו במהלך הלידה. על פי רוב, הסיבה המרכזית לביצועם של ניתוחים קיסריים היא סיכון שהתגלה במהלך ההריון או בלידה עצמה. כל התנהלות בלתי תקינה במהלך ביצוע הניתוח הקיסרי, עשויה לגרום לנזק קשה לאם ו\או לעובר ולהקים עילה להגשת תובענה בגין רשלנות רפואית בניתוח קיסרי.
ניתוחים קיסריים מהווים דרך חלופית למהלך הלידה הטבעית. הם מבוצעים על ידי ביצוע חתך ורטיקאלי או רוחבי בבטנה וברחמה של האישה, ולאחר מכן מוצאים דרכם העובר\העוברים ושלייתם. הסיבות לביצועם של הניתוחים הקיסריים יכולות לנבוע מגורמי סיכון שונים. הנפוצים שבגורמים אלו עשויים להיות למשל גילה של האם או משקלה. במקרים אחרים, מדובר לעיתים בגורמי סיכון הקשורים לעובר עצמו (למשל – עוברים שמפאת גודלם לא ניתן לבצע מהלך של לידה טבעית).
הודות להתפתחויות טכנולוגיות משמעותיות, הרפואה המודרנית מאפשרת לנשים לבחור בתהליך של לידה קיסרית על מנת להימנע מן הכאבים המורגשים בלידה טבעית. אצלנו בישראל אגב, כ-20% מכלל הלידות מתבצעות בשיטת הניתוח הקיסרי.
במידה והתקבלה החלטה על מהלך של ניתוח קיסרי, מועד הביצוע שלו צריך להיות בסביבות השבוע ה-39 לתקופת ההריון. ככלל, ניתוחים קיסריים אינם תלויים בצירים או בירידות מים שחווה האישה, ותאריך הביצוע שלהם נקבע מראש. כפי שכבר צוין קודם לכן, ניתוחים קיסריים מהווים ברובם פונקציה של בחירה מאשר הכרח, ועל כן הם נחשבים בהרבה מקרים לניתוחים אלקטיביים (ניתוחים ברי בחירה). עוד חשוב להדגיש, כי כמו בכול פרוצדורה רפואית, גם בניתוחים הקיסריים קיימים סיבוכים פוטנציאליים אשר צריכים להילקח בחשבון מצדה של האישה ההרה, ואשר מחייבים את הגורם הרפואי לבצע את עבודתו בצורה מדויקת ויעילה.
במקרים מסוימים, הצורך בניתוח קיסרי עלול לצוץ באופן פתאומי ולהפוך למצב חירום. סיטואציה שכזו תחייב כמובן את הגורם הרפואי לקבל החלטה נכונה ובאופן מהיר. לעיתים אף מדובר בהחלטות שצריכות להתקבל תוך שניות בודדות, וההבדל בין נקיטת פעולה כזו או אחרת עלול להיות ההבדל שבין חיים ומוות. בנקודה זו ניצב הגורם הרפואי בצומת מאתגר במיוחד, כאשר כל סטייה מן הנורמות והסטנדרטים המצופים ממנו תהיה עשויה להיחשב לרשלנות רפואית קשה מאוד.
כיצד אמורים לנהוג הגורמים הרפואיים האחרים לביצועם של ניתוחים קיסריים?
בין אם מדובר בהליך רפואי המתבצע בגלל גורמי סיכון, או בפרוצדורה ניתוחית המתרחשת כבחירה מרצון, הניתוחים הקיסריים מחייבים את כלל הגורמים הרפואיים המעורבים לנהוג במידת האחריות והמקצועיות המצופה מהם. ככל שלא יגדילו לעשות כן, הדבר עלול לגרום לנזקים חמורים לאם ו\או לעובר.
התנהלות רפואית לפני הניתוח הקיסרי
בטרם ביצוע הניתוח הקיסרי, הרופא המטפל מחויב ליידע את האישה ההרה בכול גורמי הסיכון והסיבוכים הפוטנציאליים הכרוכים בו (לרבות החתמה על טפסי "הסכמה מדעת" כפי שמתבקש עפ"י חוק זכויות החולה). בנוסף, הרופא נדרש להציג אופציות טיפול חלופיות במידה וישנן כאלו.
התנהלות רפואית במהלך הניתוח הקיסרי
במהלך ביצועו של ניתוח קיסרי, גם הרופא המנתח וגם הצוות המסייע לו יידרשו להתנהל ברמת מקצועיות בלתי מתפשרת.
התנהלות רפואית לאחר הניתוח הקיסרי
האחריות המוטלת על הרופא המנתח אינה מסתיימת לאחר ביצוע הניתוח הקיסרי. עליו להיות קשוב לתלונותיה של היולדת (במידה וישנן כאלה) ולדאוג לבצע מעקב רפואי צמוד ומתמשך ככל שיידרש ממנו. אם חלילה ייווצרו סיבוכים לאחר הניתוח, עליו לדעת כיצד להעניק את הטיפול הנדרש וכמה שיותר מהר.
דוגמאות נקודתיות לרשלנות רפואית במקרה הבוחן של הניתוח הקיסרי:
– אי הפנייה או הפנייה מאוחרת של היולדת לביצוע הניתוח הקיסרי.
– ביצועה ניתוח קיסרי שלא לצורך.
– התנהלות רשלנית בעת ביצוע הרדמה לפני הניתוח הקיסרי (למשל – מתן מינון גבוה או נמוך מדי של חומרי הרדמה, או פגיעה באזור עמוד השדרה בעת מתן זריקת אפידורל).
– התנהלות רשלנית בעת ביצוע הניתוח עצמו, מה שעלול לגרום לנזקים חמורים אצל האם ו\או אצל העובר.
– אי ביצוע מעקב רפואי לאחר הניתוח.
– אי התייחסות\התייחסות רשלנית לסיבוכים רפואיים לאחר הניתוח.
– אי מתן הסברים מלאים בנוגע למהלך הניתוח (לרבות גורמי הסיכון הכרוכים בו).
– אי מתן מידע בנוגע לדרכי טיפול חלופיות.
חשוב להדגיש, כי לא כל נזק בריאותי הנגרם במהלך הניתוח הקיסרי ייחשב בהכרח להתנהלות רשלנית. הרי בסופו של דבר, מדובר בפרוצדורה רפואית אשר עלולה להוביל לסיבוכים כאלו ואחרים. בכדי לדעת האם בכל זאת מדובר ברשלנות, מומלץ לפנות תחילה לעורך דין מומחה המטפל במקרים של רשלנות רפואית בעת מעקב הריון ובלידה. השלב הבא הוא לקבל את חוות דעתו של גורם רפואי מומחה אשר יוכל לשפוך אור על התנהלותם המקצועית של הרופא\הצוות המטפל. בנוסף לכך, יהיה צורך להמציא תיעודים רפואיים רלוונטיים אשר יוכלו לבסס ולחזק את טענות תביעה מרכזיות.
במידה ולאחר דיון משפטי יימצא קשר נסיבתי בין התנהלות רפואית רשלנית לבין נזק אשר נגרם לאם ו\או לעובר, עשוי להיפסק לטובתם של התובעים בתיק גובה פיצויים גבוה במיוחד (לעיתים גם בסכומים של מיליוני שקלים).
לפניכם דוגמא למקרה רלוונטי אשר הגיע אל כותלי בית המשפט:
אישה בשם ל' ניגשה לבית החולים בכדי לעבור לידה נרתיקית (טבעית). זו הייתה הלידה השנייה שלה, כאשר בפעם הראשונה היא ילדה בניתוח קיסרי. מהלך הלידה היה ארוך במיוחד (רק בחלוף 12 שעות נרשמה אצלה פתיחת צוואר ברמה של 9 ס"מ). מעט לפני כן, נבדק ונמצא כי העובר סבל מאי סדרים בדפיקות הלב. עפ"י ממצאים אלו, היה צורך לבצע ניתוח חירום קיסרי. בסופו של דבר התינוק נולד, אך מותו המצער נקבע כשעה לאחר מכן.
עפ"י חוות דעתו המקצועית של הגורם הרפואי המומחה, היה פער של חצי שעה עד שהתקבלה ההחלטה לבצע ניתוח קיסרי. הוא גם חיזק לשיטתו, כי מבחינה מקצועית היה מדובר ברשלנות רפואית חמורה.
בבואו לבחון את פרטי המקרה, ביהמ"ש קבע כי התנהלותו של הצוות הרפואי הייתה בלתי תקינה בעליל. הגורם העיקרי לכך – חוסר תשומת לב לנתוני דפיקות הלב של העובר אשר הובילה בסוף למותו. בהכרעתו הסופית, בית המשפט פסק לטובתה של ל' גובה פיצויים של למעלה ממיליון שקלים.
על כן, בעת בחינת תביעה חשוב לפנות לעורכי דין לרשלנות רפואית– אני במשרד מרקמן טומשין ושות' מומחים לתביעות שכאלו.
לקריאה בנושא "הריון ולידה" באתר "כל זכות" לחץ כאן
אנו זמינים לשאלות שלכם בטלפון: 8332* או תשאירו פנייה באתר נחזור אליכם בהקדם.
השאירו את שאלתכם ונשמח לעזור
אנו נחזור אלייך בהקדם
תחומי עיסוק של המשרד