רשלנות רפואית בהריון ובלידה-מקרה הבוחן של מומים מולדים

עולם הרפואה כיום, בדומה לתחומים אחרים, הפך להיות מתקדם במיוחד הודות לפיתוחים טכנולוגיים חדשניים ופורצי דרך. עובדה זו מעלה לא אחת את השאלה: "הכיצד רופאים יכולים לטעות?" הרי יש באמתחתם סט כלים מדויק מאוד. כך למשל, רופאים יכולים כיום לבצע בדיקות נרחבות ומקיפות שמטרתן היא לזהות ולאתר מבעוד מועד מומים שונים אצל העובר:

• בדיקות אולטרא-סאונד
• בדיקת מי שפיר
• בדיקת מצב החלבון העוברי
• בדיקות דם המסייעות באיתורם של מומים מולדים
• ועוד…

למרות הבדיקות והכלים המתקדמים שקיימים היום, שמטרתם היא לסייע לרופאים ולצוותים המטפלים לבצע את עבודתם בצורה יעילה ומדויקת, עשויים להתרחש מקרים של רשלנות רפואית במהלך תקופת ההריון או הלידה אשר עלולים להסתיים במומים מולדים אצל תינוקות.

ישנם מומים הניתנים לזיהוי במהלך תקופת ההריון

תינוקות הנולדים עם מומים מסוימים עשויים בהכרח לסבול מנכויות פיסיות ו\או מנטאליות קשות. אם יוכח מבחינה משפטית ומעל כל צל של ספק, כי התנהלותם הרשלנית של גורמים רפואיים הייתה זו שהובילה להיווצרותם של המומים(רשלנות רפואית בהריון), יפסוק ביהמ"ש לטובתם של התובעים- סכומי פיצויים גבוהים במיוחד.

להלן דוגמאות של מומים מולדים אשר ניתן לזהותם עוד בטרם הלידה:

– תסמונת דאון: תסמונת דאון הינה תסמונת גנטית מולדת המתבטאת בליקוי קשה במבנה הכרומוזומים בגוף. היא עשויה להוביל לשורה קשה של בעיות החל מפיגור שכלי ועד למומים בלב. תסמונת דאון היא מחלה בלתי ניתנת לריפוי, אך ניתן לאבחן אותה ברמת דיוק גבוהה מאוד באמצעות בדיקות פשוטות של מי שפיר או סיסי שליה. בדיקת מי השפיר מאפשרת לאבחן מומים במהלך תקופת ההריון, וזאת על ידי שאיבת דגימה מן הנוזל שבו מתפתח העובר ברחם אמו. הבדיקה מאפשרת זיהוי ודאי של מומים שונים (כמו זיהוי תוספת כרומוזום 21 המצביע על תסמונת דאון, או כל עודף\חוסר בכרומוזומים נוספים אשר יכול להצביע על מומים אחרים). בדיקת סיסי השליה (שאמורה להתבצע בשליש הראשון לתקופת ההריון) יכולה לסייע באבחון מדויק של מחלות גנטיות הקיימות אצל העובר.

במידה ומחלת תסמונת הדאון אינה מאובחנת או שהתקיימה התנהלות לקויה בעת ביצוע הבדיקות הנ"ל ו\או בפענוח תוצאותיהן, עשויה להתעורר עילה חד משמעית להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.

– פיגור שכלי: את מום הפיגור השכלי ניתן לזהות באמצעות בדיקות גנטיות שונות, על ידי בחינת ההיסטוריה הגנטית המשפחתית, בעזרת בדיקות אולטרא-סאונד ובדרכים נוספות אחרות. במקרים מסוימים, כאשר האם אינה מחוסנת נגד מחלות כמו דלקת קרום המוח או אדמת ולחילופין, כאשר לא ניתן לה טיפול מתאים כנגד אותן מחלות בתחילת תקופת ההריון, הדבר עלול לגרום להתפתחותו של פיגור שכלי אצל העובר. במקרים כאלה כמובן, מדובר ברשלנות רפואית חמורה במיוחד.

–  שיתוק מוחין: שיתוק מוחין (Cerebral Palsy או בקיצור CP), הוא מצב שבו קיימת פגיעה מוחית בשלבים ההתפתחותיים של המוח. בין הגורמים השונים לשיתוק מוחין ניתן למנות היעדר חמצן בכמות מספקת למוח, מצוקה עוברית במהלך הלידה, משקל נמוך של התינוק בעת לידתו, דימומים תוך מוחיים, זיהומים שונים המתפתחים בשלבים שונים בהריון, חבלות ועוד. על פי נתונים סטטיסטיים, כ-10% מן המקרים השונים בהם נולדים תינוקות עם שיתוק מוחין הם תוצאה ישירה של רשלנות רפואית.

אי הפנייתה של האם לביצוען של בדיקות נדרשות

לעיתים תידרשנה נשים הרות לעבור סדרת בדיקות מסוימות, כאשר המטרה היא לשלול את קיומן של מחלות גנטיות ו\או מומים אצל העובר. במידה וידוע על סיכונים רפואיים אצל האם והיא אינה מופנית לביצוען של בדיקות חיוניות, הדבר עשוי להיחשב לרשלנות רפואית.

להלן דוגמאות ספציפיות:

–          מקרים שבהם נשים מעל גיל 35 ילדו ילד עם תסמונת דאון, ולא הופנו לביצוע דיקור מי שפיר כנדרש.

–          נשים שנולדו להן ילדים עם תסמונת גנטית או מום קשה, וזאת לאחר שלא הופנו במהלך תקופת הריונן לבצע בדיקה אשר בוחנת את מצב החלבון העוברי.

–          אי הפנייתה של האישה להתייעצות בנושא גנטיקה (למשל במקרה שבו הזוג הם בני דודים).

–          אי הפנייתה של אישה הרה לביצוע בדיקות המשך נדרשות במקרים של בעיה גנטית במשפחה, ממציאים חריגים בבדיקות האולטרא-סאונד, תוצאה בעייתית בבדיקת החלבון העוברי ועוד.

הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית במקרים של מומים מולדים

תביעות בגין רשלנות רפואית הקשורות במומים מולדים אצל תינוקות, תוגשנה במקרים בהם קיים חשד ממשי לקשר הנסיבתי שבין התנהלותם של רופא ו\או צוות מטפל לבין הולדתו של תינוק עם מום כזה או אחר.

בתביעות מסוג זה, יש צורך להוכיח 3 היבטים מרכזיים:

• רופא\צוות מטפל\מוסד רפואי אשר העניקו טיפול לאישה ההרה, עשו זאת בצורה רשלנית אשר חורגת מגבולות הסטנדרט של 'הרופא הסביר'. כלומר, ההתנהלות הרפואית הייתה שגויה, רופסת או לוקה בחסר לעומת מה שמצופה מגורם מוסמך ומקצועי בתחום.
• הוכחת הטענה לקיום קשר סיבתי (למשל, אם המום אצל העובר היה מתגלה בשלב מוקדם, אז ההריון היה נפסק).
• אמידת הנזקים שנגרמו לעובר ו\או לאם לפי תקדימים.

אם נולד לכם ילד עם מומים מולדים ולא היו לכך שום סימנים מקדימים, מומלץ לכם להתייעץ עם עורך דין לרשלנות רפואית, המטפל במקרים של רשלנות רפואית בהריון. לאחר איסופם של כלל התיעודים והאסמכתאות הרפואיות הנדרשות, ולאחר קבלת חוות דעת רפואית ומקצועית מפי מומחה, יהיה ניתן לקבוע האם יש מקום להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית.

מה הם הפיצויים הנפסקים במקרי רשלנות רפואית של מומים מולדים?

לאחר בחינתן של כלל הטענות הנשמעות מפי התובע והנתבע, ולאחר התייחסות ושקלול של חוות הדעת הרפואית המקצועית של המומחה, יחליט ויכריע בית המשפט האם התנהלותו של הגורם הרפואי המטפל הייתה בהכרח רשלנית.

במקרים בהם נמצא ונקבע כי אכן התרחשה רשלנות רפואית, ייפסקו לטובתו של התובע סכומי פיצויים גבוהים. כיוון שמומים מולדים עשויים לגרום לנכויות פיסיות ו\או שכליות קשות, נקבעים פיצויים שמטרתם היא לכסות את ההוצאות הרפואיות הנדרשות ולאפשר לנולד לחיות את חייו בצורה מכבדת – למרות מוגבלותו. הפיצויים עשויים להסתכם לעיתים בסכומים אשר מגיעים למיליוני שקלים.